הנושא של פירוק שותפות נתפס על ידי רוב האנשים כמשהו שיש להם עליו שליטה מלאה. ברור מאליו שיש נסיבות מסוימות שבהן חוזה בין שותפים מסתיים ולכן הם מחליטים על פירוק המסגרת הקיימת, או שיש מקרים שבהם ההחלטה על פירוק שותפות מגיעה אחרי פשיטת רגל, בעקבות חלילה מוות של אחד השותפים וכן הלאה. אבל בנסיבות אחרות, יכול להיות שבית המשפט יורה על פירוק שותפות גם בלי שהצדדים יסכימו על כך.
בית משפט יכול על פי החוק להורות על פירוק שותפות כאשר אחד השותפים מאבד את השליטה לעשות את המוטל עליו לפי ההסכם. אם למשל אחד השותפים לקה במחלה מסוימת או איבד את שפיות דעתו, יכול להיות שיהיה מקום להגיש בקשה לבית המשפט ולדרוש את הפירוק של השותפות.
במקרים אחרים, בית משפט יורה על פירוק שותפות על רקע התנהגות של אחד השותפים או כאשר אי אפשר יותר לנהל את העסק בלי להפסיד. מטבע הדברים, נסיבות כאלה ואחרות של פירוק שותפות דורשות הוכחות מבוססות והצגת כתבי טענה ברורים.
איך מגישים בקשה עבור פירוק שותפות?
מבחינת השותפים, הדרך הנכונה להגיש בקשת פירוק היא קודם כל לבדוק מה קובע ההסכם בין הצדדים. בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא תמיד השותפים זוכרים על מה הם חתמו. בנוסף, יש מקרים שבהם השותפות נמשכת שנים רבות לפני שמחליטים על פירוק שלה – לכן כמעט בלתי אפשרי לשלוט בכל סעיף של ההסכם או החוזה.
החדשות הטובות הן שניתן להגיש בקשה עבור פירוק שותפות גם על ידי התייעצות עם עורך דין. באמצעות מעורבות של איש מקצוע חיצוני, כל הטיפול במקרה הופך להיות אובייקטיבי ויעיל.