Written by היכרות עם התהליך שבו מבצעים הצלת מזון יכולה לסייע לכלל החברה והאזרחים. אם רוצים להגביר את היעילות של תהליך כזה, צריך מטבע הדברים להבין מה הדרך הנכונה לבצע אותו. לאחר מכן, ניתן להשוות בין דרכים שונות שהמטרה של כולן זהה – הצלת מזון – ואף להביא בחשבון את ההבדל בין האופן שבו מיישמים אותן בישראל לבין האופן שבו עושים את זה במדינות אחרות ברחבי העולם.
ספציפית בישראל, אפשר למשל לראות את הייחודיות של תהליך הצלת מזון במדינה עם שטח גיאוגרפי קטן יחסית. תודות לשטח הקטן בישראל, לא אמורה להיות בעיה להציל את המזון בעיר בצפון אבל להעביר אותו כבר באותו יום אל עיר בדרום. תהליך כזה מתבצע בישראל או ברכב פרטי, או באוטובוס או אפילו בטיסה וכך הוא מגדיל את היצע הפתרונות הקיימים.
מעורבות השוק הפרטי בתהליכי הצלת מזון
הכלכלה בישראל מבוססת על מעורבות של השוק הפרטי בתהליכי הצלת מזון, יותר מאשר מעורבות של הסקטור הציבורי. למעשה, הסקטור הציבורי וגופי הרווחה לא מקבלים מספיק תקציבים על מנת לבצע בעצמם תהליכים כאלה ולכן רבים רואים אותם כמוחלשים. אז אפשר לדון בשאלה האם בכלל נדרשת מעורבות של הסקטור הציבורי בתהליכי הצלת מזון כאלה ואחרים, אבל אי אפשר להתעלם מהמצב כפי שהוא בישראל לעומת במדינות אחרות.
בחלק מהמדינות בעולם למשל יש פחות מעורבות של השוק הפרטי בתהליכי הצלת מזון. במדינות עם כלכלה סוציאליסטית יותר, הדגש הוא על גביית מיסים והעברת תקציבים עבור גופים שאחראיים על כך. מנגד, צריך גם לזכור שאין נתונים ברורים וחד משמעיים על מה אפקטיבי יותר. בנוסף, כל מדינה מגדירה אחרת את סדר העדיפויות שלה בנוגע להצלת מזון.
